ירון יחיאל, גולש גלים מעל 20 שנה.
מדריך גלישה בכיר, מדריך כושר ובריאות מוסמך מטעם מכון ווינגייט, בוגר מרכז שפיר בטיפול nlp עם התמחות בילדים ונוער, מנהל מועדון הגלישה לונהסרף - 'גלים של חיבור' - מרחב גלישה חינוכי טיפולי, שממוקם בחוף התמרים בעכו.
ירון מספר על החיבור שלו לעולם הגלישה, על היתרונות והחלק המעצים שהתחום תופס אצלו בחיים, בין אם במים בתור גולש ובין בתור אדם עם חלום ליצור מרחב חינוכי טיפולי בעזרת עולם הגלישה.
ירון גדל בין חוף הים למגרש הכדורגל. הוא גדל בשכונת קרית אליעזר כשהאצטדיון נמצא בצידה האחד והים בצידה האחר. "תמיד היה חיבור בין שני העולמות. זיכרון חזק מילדות הוא לבעוט באבן מחוף הים לאצטדיון".
בשני המקומות הוא מקבל הרבה מאוד כוח ובשניהם גם מוצא עוגן מאוד חזק בחיים, מן רגע שמנתק אותך מכל השיגעון בחוץ.
את עולם הגלישה התחיל להכיר בפגרות ממשחקי הכדורגל דרך שכנים וחברים שמשכו אותו איתם לים.
בשלב מאוחר יותר הוא לא הסכים לוותר על הגלישה, ברמה שבחורף יש סערה בחוץ וההורים היו מחכים לו בתוך האוטו עד שיצא מהמים.
"אחרי משבר אישי, את המפלט שלי מצאתי בין הגלים. שם התחלתי להבין יותר לעומק את הכוח העצום שאני יכול לשאוב מהים.
באותה תקופה הגלישה אפשרה לי להרגיש עוצמתיות מסוימת, אותה ההרגשה גרמה לי לרצות להכניס את נועם, עמית ונטע הילדים שלי לתוך עולם הגלישה".
תוך כדי הדרך שכל אחד עבר עם העולם והחיבור המשפחתי שנוצר בזכותו, ירון שם לב שהם חווים ביחד ולבד רגעים מעצימים שמפתחים אותם ובונים להם יותר ביטחון עצמי, חוסן ותחושת מסוגלות.
הגלישה יצרה בין כולם ממש רגעים של שלווה. הם הצליחו להתחבר ולהתחזק דרך הגלישה והים, ממש כמוהו.
הרעיון של המועדון בעצם התחיל מזה שירון ביקש מעמית, הבן שלו שיאסוף כמה חברים, קבוצה קטנה. הגיעו 5-10 ילדים, זו הייתה בעצם הקבוצה הראשונה של המועדון.
מועדון לונהסרף - 'גלים של חיבור' - מרחב גלישה חינוכי טיפולי.
המטרה - לפתוח מועדון ודרכו לשתף ולחבר עוד אנשים לעולם הגלישה וליתרונות האדירים שבו בכל תחומי החיים.
הקבוצה התחילה לגדול והוא קנה עגלה, כמה גלשנים, פתח צלייה ומחצלת, התמקם בעתלית בחוף "המבצר", ויצא לדרך.
"קיבלתי תגובות מאוד חיוביות על הפיילוט וככה התחיל להתגלגל החלום.
מתוך המקום המרפא ובאמת התגובות מהקהילה, רציתי לתת את הדגש על עבודה בעיקר עם ילדים. להעשיר את ארגז הכלים ואת דרכי ההתמודדות שלהם מול אתגרי החיים, כל אחד ועם מה שהוא בא ומחוויות שצבר.
עצם ההתנסות והביטוי לכלים אלה בים, בעולם הגלישה, תמיד גורם גם לדברים מחוץ למים להראות קצת אחרת".
"מראש רציתי להכניס את תחום הטיפול והחינוך לעולם הגלישה, מתוך הבנה שגלישה זה טיפול. התחלתי לדמיין קבוצות שמגיעות באמצע שבוע לתהליכים, סדנאות מעצימות ואנשים שמקבלים מענה דרך הים והגלישה".
ירון שיתף בכמה דוגמאות למענה שעולם הגלישה מספק - או במילים אחרות איך יכולות הגלישה והמים מתורגמים לחיי היומיום?
נושא הביטחון העצמי והערך עצמי, הסתגלות ומסוגלות, סבלנות, להיות כאן ועכשיו.
"ההתמדה הביאה אותי לאיפה שאני עכשיו. אם לא הייתי מתמיד בגלישה לא הייתי מתמיד בחלום, לא היה לי חשוב מספיק בכדי לייצר את המרחב הזה והמועדון לא היה מגיע למה שיש לנו היום.
כל המרחב נוצר מההתמדה לגלישה ולים".
התמודדות עם תסכולים - ימים שתופסים רק גל אחד או ימים שהים מבולגן ומצליחים פחות לגלוש.
הים שמשתנה כל הזמן, איך אנחנו מול שינויים שלא בשליטה שלנו?
אומץ - "מלתפוס את הגל הראשון ולהישאר עליו עד הסוף, מגלים גבוהים ומפחידים להרגשה של נוחות ועוצמה, לחלום את החלום שלי ולהגשים אותו".
כשהקבוצה גדלה והביקוש לתחום גדל הוא נעזר בעידו, בן משפחה שהיה גם גולש המון שנים והוא ותמיר היו העובדים הראשונים שלו.
את שיתוף הפעולה הראשון של המועדון, קבוצה קטנה מהררית, הם יצרו אחרי חלוקת פלאיירים באזור משגב, משם זה התגלגל לרכז חוגים במועצה שאהב את המרחב של מועדון לונהסרף - 'גלים של חיבור' - מרחב גלישה חינוכי טיפולי, הוא הזמין את ירון למצוא חוף קרוב יותר לאזור משגב כך שיוכלו ביחד לייצר יותר שיתופי פעולה.
ירון, בנחישותו התחיל לסייר בחופי עכו ולחפש מקום חדש, להרחיב את הקהילה שלו, קהילת לונהסרף- 'גלים של חיבור' - מרחב גלישה חינוכי טיפולי.
הוא מצא הזדמנות במלון חוף התמרים, שם נתנו לו מחסן קטן ובהמשך את הפינה שהוא נמצא בה עד היום.
החלום גדל והתגבש ולאט לאט נוצרו יותר שיתופי פעולה, משיתופי הפעולה הבשורה על המועדון התפשטה והקהילה גדלה.
כמה שיתופי פעולה מרגשים שהמועדון עובד איתם כרגע:
אנשי מועצה אזורית משגב, הוסטל טבריה, קבוצות מפונים שמגיעות דרך עמותת משאבים ועמותת חוסן, מתנ"ס עכו (קהילה שהולכת וגדלה ובחרה בנו כמועדון הבית שלהם), מתנ"ס מטה אשר, עמותת או יו OU (מסייעת לפריפריה ומאפשרת סדנאות העצמה, בחרו בנו ליצור מרחב העצמה לבית ספר רוז ובית ספר העלייה השנייה בעכו), קבוצות מילואימניקים ויש עוד שיתופי פעולה מרגשים בדרך!
ירון החליט להגדיל את ארגז הכלים שלו כדי שיוכל לתת מענה יותר רחב לילדים.
הוא למד קורס nlp ראשון ואחר כך הרחיב לnlp שני, למד את נושא nlp מתבגרים ונוער ובנוסף עשה קורס אצל יוסי קדמי.
ככל שהחלום המשיך לגדול, ירון והמועדון נעזרו באנשי קהילה.
ורד בת הזוג של ירון ליוותה אותו הרבה והייתה חלק משמעותי בתחילת הדרך של המועדון.
"תמיד הרגשתי שיש לי תמיכה וברגע שהבנתי שאני במקום מדויק דברים הגיעו מאליהם, מפה לאוזן מחוויות של ילדים.
בעצם בעזרת אנשי הקהילה של מועדון לונהסרף 'גלים של חיבור' - מרחב גלישה חינוכי טיפולי המועדון שופץ וסודר, נוספה פינת הישיבה, הספסלים, הערסל, המשחקים וכל מה שיש כיום.
אני נתתי להם בתחום הגלישה והם החזירו לי בתחום העיסוק שלהם".
באותה פינה נוצרה לה קהילה אוהבת. בית עבור לא מעט ילדים, בני נוער ומשפחות.
המדריכים שלנו כיום התחילו כשהיו בני 11-12 בתור גולשים צעירים ועשו תהליך מדהים דרך הים, היום הם חלק מצוות המועדון, רובם בצבא או כאלה שכבר השתחררו וחזרו למועדון.
"יש אינטימיות שנוצרת בתוך המים מתוך זה שהמים מכילים אותנו. אנחנו מסייעים למשתתף לתפוס את הגל ובתוך המים יש אינטימיות שהיא אחרת, שהמים לפעמים זורקים אותנו אליה וצריכים לתת לזה תשומת לב.
אם זה לבקש ממשתתף לשים את היד שלנו על הרגל בשביל שנוכל לעזור או שיעצום עיניים וייקח נשימה עמוקה, לסמוך עלינו שאנחנו מחזיקים את הגלשן".
במועדון שמים דגש על תחושות בתוך החוויה. לא אם תפסתי את הגל אלא איך הרגשתי כשתפסתי או כשלא תפסתי אותו. האם הרגשתי בטוח בתוך המים? בטוח אל מול הגל שמגיע ואמור לקחת אותי קדימה לחוף?
הגלשן והים הם הכלים של המועדון ליצור את המרחב הזה, להיות יותר מדויקים ונכונים לעצמנו, להקשיב לאני הפנימי, איך אנחנו מול מה שקורה במרחב.
הדגש הוא על החיבור לעצמך, מהמקום של הנפש. הכי חשוב להנות ולראות את ההתקדמות. לא משנה שלא תפסת גל או אם הים מעצבן היום העיקר שבאת ניסית ולא וויתרת לעצמך.
למה לונה?
"בא מסבתא, מאמה לונה שהיא דמות מאוד משמעותית עבורי שמלווה אותי ואת העסק.
לונה זה גם ירח בספרדית. הירח משפיע הגאות והשפל, על הים והגלים".
למה גלים של חיבור?
"בעצם הכוונה היא לחבר בין אדם לאדם, בין הים לאדם, בין אדם לעצמו.
הגלישה ממש נוגעת בכל אחד מהעולמות האלה".
צוות המועדון הוא צוות מיוחד ומגוון. מכיל גם בני נוער, גולשים שהתחילו במועדון, גם צעירים שחזרו או הגיעו לראשונה למועדון אחרי הצבא או הטיול הגדול וגם אנשי חינוך וטיפול.
טעימה מהצוות הטיפולי של המועדון.
שי תמר- איש ים ונפש. גולש גלים מקצועי מגיל 12. בוגר ווינגיט בהדרכת יוגה, בוגר טיפול בטווינה בקמפוס ברושים.
רויטל רבינוביץ- אוהבת ים ואדם. חונכת גלישה ומאמנת אישית, מדריכת שייט מזה 20 שנה. מדריכת קבוצות נוער ומבוגרים בשייט, חתירה בקיאק ובסאפ מזה 8 שנים.
דרור טחן- עובד סוציאלי ma. מטפל משפחתי ומורה לחינוך מיוחד. ניסיון עבודה עם משפחות עם צרכים מיוחדים בקבוצה ובפרטני.
איל כהן- איש חינוך, טיפול וים. מומחה לקורסי גלישה טיפוליים. מעל 10 שנות ניסיון בתהליכי העצמה לנוער בסיכון באמצעות גלישת גלים. בוגר התמחות בהנחיית קבוצות מאונ' תל אביב.
דיברנו גם עם תמיר, אחד העובדים הראשונים בלונהסרף - גלים של חיבור- מרחב גלישה חינוכי חינוכי טיפולי על החיבור שלו והדרך שעבר במועדון.
שמי תמיר גור, גולש כבר 6-7 שנים, נמצא מתחילתו של המועדון.
בצבא עבד כמה פעמים בודדות, אחרי הצבא חזר לעבוד, יצא למילואים, יצא לטיול הגדול וחזר להיות חלק מצוות מועדון לונה - 'גלים של חיבור' - מרחב גלישה חינוכי טיפולי.
הקיץ הזה היה האחרון שלו לתקופה, אבל בטוח נראה אותו שוב.
"מה שגרם לי לחזור ללונה - 'גלים של חיבור' - מרחב גלישה חינוכי טיפולי שוב ושוב זה הרגשת הבית, הקשר עם ירון, האווירה- גם מהילדים וגם מהמדריכים, האווירה של המקום- לא משנה מה כיף פה ואתה מרגיש שיש לך מקום, מקום שמפתח גם מבחינת ניסיון בעולם הגלישה וגם מבחינת החומר והתוכן, השפה שבה המועדון מדבר".
תמיר מתאר חיבור תמידי בין הבועה של הים לחיים האמיתיים. "זה משהו שמאוד מרגישים על הגלישה,
בין אם בעבודה שלך או בעבודה חדשה, בין אם אתה סוחר במניות או כל דבר אחר בחיים - להצליח במשהו ולהיות טוב בו, לעשות ולהתמיד".
תמיר שיתף על ההתמודדות עם תקופת המלחמה. הוא מספר על חוסר וודאות ולחץ אבל גם הרבה הקלה כי יש הרגשה של מאמץ מכולם! מהמדריכים, מהילדים, מההורים. "זה מעגל שבו לדעתי כולם מרגישים שיותר נרוויח אם נתאמץ ונגיע מאשר נפסיד אם לא נבוא.
אנחנו בכל זאת לא רוצים לוותר, למרות הפחד. המלחמה גרמה להכל לעצור ואנחנו בוחרים להמשיך להפעיל את המועדון, הקהילה בוחרת להגיע למרות המצב ובאמת עובדה שהיה פה קיץ מטורף עם הרבה ילדים ושמחה".
הוא מספר על ההערכה, על האמון והביטחון שנותנים להם ההורים ועל הפירגון של שיתופי הפעולה במועדון.
"אנחנו שמחים להיות אי המפלט ודרך ההתמודדות שלכם עם המצב במיוחד כשמרגישים את המעגל של החיבור, שאנחנו מקיימים את זה ביחד."
במועדון לונהסרף - 'גלים של חיבור' - מרחב גלישה חינוכי טיפולי יש תשומת לב ונתינת יחס אישי לכל ילד. לכל אחד יש את העולם שלו ואת הדרך שבה הוא מתמודד עם קשיים ואתגרים, עם הים, עם תחום הגלישה שהוא תחום חדש שהוא לומד להכיר.
"על הילדים לגמרי רואים ומרגישים את זה. למשל אני ועוד מדריך בים עם 10 ילדים, יש ילדים שבאים ואומרים בוא תעזור לי ויש ילדים שאומרים לא צריך אני יודע לבד. יש ילדים שצריכים יותר עזרה, פחות עזרה, רוצים שהמדריך יהיה לצידם וייתן חיזוקים.."
במועדון הקבוצות מתחלקות לפי גילאים, אנחנו מאמינים שחשוב לייצר שיח פתוח, כנה ואמיתי ללא שפיטה ולמטרת התקדמות ושיפור.
לצורך העניין, התוכן שבמעגל של ילדים בני 7 יהיה מותאם ושונה מהמעגל של הילדים בני 10 או 16. דרך פעולה זו מצליח המועדון לשלב את הגיל ורמת הגלישה.
במים שמים לב יותר לילדים שצריכים עזרה בכל רמות הגלישה ומחוץ למים רמת השיח מותאמת לכל קבוצה.
תמיר נותן לנו הצצה לזמן הפעילות של החוגים במועדון:
מתקבלים בפינה החמה והמכילה שלנו מול הים
מייצרים מעגל שיח עם המשתתפים - 'בדיקת דופק', כל אחד והיום שלו עם מה שמגיע מהבית, תחושות, מה מרגיש לגבי עצמו והגלישה היום.
בתוך השיחה מגדירים מטרה לפעילות. אמנם נכנסים לים כקבוצה אבל הגלישה היא פרטית, כל אחד לעצמו בקצב שלו.
נכנסים לסשן גלישה ונותנים דגש על המטרות. למשל נושא הדיוקים. לדוגמא: חברה צעירים שמחפשים אפשרות לתפוס גלים לבד ללא עזרת צוות. נושא החיבור עם הגל והים, להרגיש את הגלים, איפה אנחנו בהתאמה לים ולגל.
נפגשים חזרה כקבוצה. מסכמים את הפעילות ועושים עיבוד של החוויה. איזה דינמיקות ואינטראקציה חברתית היו, גיבוש הקבוצה, האם נתנו דגש למה שהגדרנו לעצמנו בתחילת המפגש?
כולם ביחד מסדרים את הציוד ונפרדים לשלום.
תודה לירון ותמיר על השיתופים הכנים והחיבור לעולם הגלישה.
מזמינים אתכם להיות חלק מקהילה שהיא בית, ממועדון גלישה ששם לעצמו כמטרה להנות, להתפתח ולהשתפר.
מקום לחנך את הילדים ובני הנוער שלנו לערכים מיטיבים,
לחבר את כל אותם יכולות שמביאים לידי ביטוי בגלישה והים אל החוץ
ולצייד אותם בארגז כלים כזה שמאפשר התמודדות מול כל אתגר גם מחוץ למים.
קרדיט צילום: בר מגרם
