"הסוריאליזם מבליט את האירוניה שבמצבנו"

פרופ' דב בהט, גיאולוג בעל שם עולמי שנולד בחיפה וגדל בה, השיק את הרומן המרתק "דמוקרטיה דואבת", העוסק בסיטואציה בדיונית אך אפשרית של ניסיון להשתלט על הכלכלות העולמיות

בשבוע שעבר הושק הספר "דמוקרטיה דואבת" מאת פרופ' דב בהט באירוע חגיגי בבית הסופר תל אביב בהשתתפות שלמה אברמוביץ' מאגודת הסופרים העבריים, פרופ' דב בהט, המשוררת והסופרת ציפי שחרור, אמיר בהט אחיו של דב בהט, וראובן שבת מארגמן מיטב הוצאה לאור. בתוכנית האומנותית של האירוע היו דברי קריינות מאת דן כנר וקטעים מוזיקליים שניגנה נאונילה, בת זוגתו של בהט.

פרופ' דב בהט, גיאולוג בעל שם עולמי שנולד בחיפה ב-4 במרץ 1935 וגדל בה, הוציא לאור בימים אלה את "דמוקרטיה דואבת" (ארגמן מיטב הוצאה לאור) - רומן מרתק העוסק בסיטואציה בדיונית אך אפשרית שבה קיים ניסיון של הגדולה בחברות הענק בארצות הברית להשתלט על הכלכליות העולמיות. בספרו החדש מתאר דב בהט בלשון חדה מצבים, שאנו עלולים להיקלע אליהם כחברה וכמדינה – במידה ולא נהיה זהירים מספיק לגביהם.

פרופ' דב בהט: "ב'דמוקרטיה דואבת' הסוריאליזם מתחיל ומסיים את הרומן ואף מבליט את האירוניה שבמצבנו. בשנת 2004 יצאתי לשבתון באוניברסיטת קיוטו שביפן, שם עבדתי על הגהת ספרי האחרון באנגלית על גיאולוגיה. כשסיימתי, עלה בדעתי להיעזר בשפה העברית של המחשב שהבאתי איתי מישראל. אז התחלתי לכתוב בעברית ספרות עברית. שוני זה קשור למותה של אשתי הראשונה חנה, שעד מותה הייתה האישיות הספרותית בבית".

לדבריו, הביוגרפיות של בני האדם ושל בעלי החיים הן חיים שהפכו לסיפורים, וזה בדיוק מה שקרה גם לו בספרו החדש. בהט, פרופסור חבר ואב לדני, צבי ויהונתן, שנולדו לו ולאשתו הראשונה חנה שנפטרה בשנת 2002 ממחלת הסרטן. ״שקר הנכבה״, הרומן הפוליטי השני שלו, נמצא בימים אלו בעריכה. מדובר ברפלקציה של 'מהומות לוד' שהתרחשו בשנת 2021, במהלך המבצע הצבאי "שומר חומות".

דב בהט, סופר ומשורר, הוא פרופסור אמירטוס במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא סיים תואר שני בגיאולוגיה ובמינרלוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה. בתום לימודיו עבד במחקר בקבוצת הזכוכית-קרמית בתעשיית קורנינג עבודות זכוכית במדינת ניו-יורק. לאחר שובו לישראל הוא שימש כראש קבוצת המחקר והפיתוח בנושאי זכוכית וקרמיקה, בחברת ישפר"א בתל אביב וכמרצה אורח בבית הספר (החדש) למדע שימושי באוניברסיטה העברית. הוא עבד כחוקר בכיר במכון הישראלי לקרמיקה וסילקטים בקרית הטכניון. ב-1973 הצטרף לסגל המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדרגת פרופסר חבר, ושהה באוניברסיטאות מובילות בחו"ל לתקופות שבתון כפרופסור בתחומו. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הטבע וכרקטור אוניברסיטת בן-גוריון.

במקביל לעבודתו האקדמית עסק בהט במדע שימושי: כיועץ לכור תעשיות, תל אביב, כיועץ לתמ"ז תעשיות מיכלי זכוכית בירוחם, כיועץ לתעשיות זכוכית פניציה ועוד. אחת מתרומותיו הייתה פיתוח עבור רפא"ל: זכוכית מיוחדת ששימשה כיפה המורכבת בראשו של טיל אוויר-אוויר, לשימוש של חיל האוויר בשנות ה-70. בכך היה בין חלוצי ההייטק הישראלי. באותה תקופה כתב בהט למעלה מ-120 מאמרים מדעיים וטכנולוגיים, המציא פטנטים וכתב שני ספרים מדעיים שבמרכזם תחום המחקר שלו: שבירת מתיחה של סלעים בשדה ובמעבדה.

באותה תקופה התרכזה עבודתו הגיאולוגית במחקר חיזוי רעידות אדמה. "פרופ׳ אבינועם רבינוביץ׳, ד״ר ולדימיר פריד ואני הגענו ביחד למסקנה שלפיה השימוש הקלאסי בסייסמולוגיה לא הצליח לחזות רעידות אדמה וגם לא יצליח בשיטות הקיימות", הוא אומר בגאווה.

מדוע בחרת בגיאולוגיה מבין כל הנושאים?
"כאשר החלטתי ללמוד גיאולוגיה, דחיתי אלטרנטיבות אחרות כמו ביולוגיה וארכיאולוגיה. גיאולוגיה נראתה מתאימה יותר עבורי, כי במידה מסוימת היא מהווה פתח להישענות על מדעים נוספים כמו: פיזיקה, כימיה וביולוגיה. השנים הוכיחו לי שלא טעיתי. לזכוכית הגעתי במקרה ולא ביוזמתי. לאחר שהגעתי לשם, גדל אושרי עלי אדמות, כי זכוכית היא פלא גדול שיש בו יופי נדיר".

מאז יציאתו לגמלאות בשנת 2004 ועד היום הוא צמצם את פעילותו בתחום מדעי האדמה, ומקדיש את רוב זמנו לכתיבת ספרי פרוזה ושירה בעברית. בין השנים 2022-2008 הוא פרסם יותר מ-20 ספרים בשלושה ז'אנרים שונים: רומנים, סיפורים קצרים ושירים. "השירים שלי שונים מאוד משני הז׳אנרים של הפרוזה. רוב ספרי הפרוזה שלי מכילים שכבה דקה של סוריאליזם, בדומה לגופי קרמיקה העטופים בשכבת גלזורה דקה. זאת בשל העובדה שחיינו בישראל סוריאליסטיים במידה לא קטנה".

זיכרונותיו של בהט בנוגע להפצצות בישראל המדינה הצעירה נמשכו עם המעבר של משפחתו לדירה צנועה ברחוב בצלאל 26 בחיפה. אז במשך כמה לילות ניסו מטוסים גרמניים לפגוע בבתי הזיקוק ובנמל חיפה. המקלט של המשפחה היה עשוי מספסלים בקומת הקרקע, שהוסתרו על ידי ערימות של שקי חול. בהט: "במהלך הפצצות היו מביני דבר מבין הדיירים שהסבירו לנו מה קורה מסביב. אמנם אנשים אלה היו לבושים בפיג׳מות, אבל הם ידעו להבדיל בין ההתפוצצויות של פצצות האויב לבין רעשי הפגזים שנורו על ידי תותחי הבריטים שהוצבו על הכרמל".

באותה תקופה תפקידו של בהט היה לתלות את החיתולים של אחיו התינוק אמיר, לדאוג לייבושם בשמש ולהורידם מהחבל. הוא העדיף לתלות את החיתולים בגג שהיה בקומה הרביעית משתי סיבות. בהט: "זו הייתה הזדמנות מעולה לעקוב אחרי המתרחש בנמל חיפה כי תמיד היו התפתחויות מרתקות. סיבה שנייה, שהייתה מוגבלת לתקופת הקיץ בלבד, הייתה דינה היפה שגרה גם בקומה השלישית ובדיוק בגיל התבגרותה אהבה לשחק במרפסת כשהיא לבושה בתחתונים בלבד".

בהט התחנך בתנועת הצופים מגיל 15 ועד 21, בדגש על החלוציות שבהתיישבות הקיבוצית. הוא היה מדריך בכיר בשבט המשוטטים בכרמל, הסמוך לבית הספר הריאלי, שאימץ לדרכו את הסיסמה ״הצנע לכת״. כמרכז השבט הוא זכה לעבוד עם יצחק שפירא, מנהל בית הספר הריאלי, ועם אריה כרוך, מייסד תנועת הצופים בישראל. בצבא שירת בנח"ל בתקופת ההכשרות בקיבוץ נווה ים ובקיבוץ עין גב, ואף היה חבר בקיבוץ ראש הנקרה שזכורה לו לטובה.

בהט: "כבר בצופים ידעתי שנועדתי להיות חבר קיבוץ הסמוך לאחד מגבולות המדינה. האמנתי והערצתי את הרעיון הזה כשמימוש חזון זה היה אפשרי, כולל האמונה שלי עד היום שבריאת הקיבוץ היא אולי ההמצאה הגדולה ביותר של החברה הישראלית. חבל שנגמר לה כוח הגרביטציה להמשיך ולממש רעיון זה. אולי בעתיד יחזרו מחלפותיו של הקיבוץ לגודלם הטבעי, ואז זה יהיה עולם גדול".

לרכישת הספר "דמוקרטיה דואבת" מאת פרופ' דב בהט:
https://bkiovnhroh1.com/Catalog.asp?Page=NewShowProd.asp&PRodID=2253033