"בהחלט אפשרי שהציוויליזציה מתקרבת לאסון חמור, שבו ערי חוף גדולות יוצפו"

פרופ' דב בהט, שבמשך שנים התגורר בחיפה, מתאר בספרו "שקר הנכבה" מציאות שבה מתקיימים חוסר ודאות וחוסר ביטחון בנוגע ליחסם האמיתי של הערבים המוסלמים כלפי ישראל

"בעקבות התפתחויות חדשות של התמוססויות קרחונים באזור הקוטב הדרומי, אני רוצה לחדש את פנייתי לממשלה הנוכחית, לאחר פניות קודמות שעשיתי לשרות הרלוונטיות בממשלה הקודמת שלא התממשו. הממשות שבהתחממות הגלובלית כבר ידועה ומוכרת לכולם, כולל התמוססות קרחונים באזורי הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. קיימת סכנה אמיתית שהתמוססות יתר של הקרחונים תציף בבת אחת את האוקיאנוס האטלנטי בעודף מים. במקרה זה בהחלט אפשרי שהציוויליזציה הנוכחית מתקרבת לאסון חמור, שבו ערי חוף גדולות כמו ניו-יורק ולונדון יוצפו. אמנם במקומות אלה כבר פועלות הרשויות בתכנון מחסומי הגנה, אבל ההכנות נעשות בקצב איטי מדי כי אנשים רבים סבורים שהאסונות אמנם יגיעו אבל בעוד שנים רבות ויהיה מספיק זמן להיערך לכך, אבל קיימת כאן טעות בסיסית. תהליכים אלו אינם לינאריים, ופעמים רבות הם אינם מתרחשים בהדרגה אלא בקפיצות. אותנו, אזרחי הים התיכון, כל אלה החיים בארצות השוכנות ליד הים התיכון, מטרידה אפשרות הקפיצה שתתרחש כשעודף מים באוקינוס האטלנטי יפרצו במהירות גדולה דרך מיצר גיברלטר לים התיכון ויציפו את הערים שמסביבו, כולל תל אביב, מרסייל, גנואה, סואץ ועוד ערים נוספות. הגיע הזמן שיוזמה ממשית תושיב ביחד את נציגי הארצות השונות לצורך קבלת החלטות על האסטרטגיה הדרושה כדי לקדם את האסון, וכבר להתחיל לעבוד על תכנון הסכר הדינמי שימנע את הצפת הים התיכון על ידי מי האוקינוס האטלנטי. סכר זה במיצר גיברלטר יהיה בסך הכל באורך של כ- ק"מ, אבל הוא צריך להיות מתוחכם. יש סכנה שהסכנות הצפויות לדמוקרטיה ויתר הטרדות של ימינו אלה ימנעו מהעולם לעסוק באסון ההצפה הגדולה הצפויה, עד שיהיה מאוחר מדי".

כך אומר הסופר והמשורר פרופ' דב בהט, שבמשך שנים התגורר בחיפה ובימים אלה יוצא לאור ספרו "שקר הנכבה" (ארגמן מיטב הוצאה לאור). בהט בחר בדרך מקורית לתאר מציאות שחלקה העיקרי אכן שריר ועובדתי במציאות הישראלית בת ימינו, שבה מתקיימים אלו בצד אלו - חוסר וודאות וחוסר ביטחון בנוגע ליחסם האמיתי של הערבים המוסלמים כלפי ישראל, שהיא כבר למעלה מ-70 שנה מדינתם, והצורך הטבעי למצוא פתרון הולם לכך.

הוא שוזר בסיפור עלילות משנה מרתקות על יחסים רומנטיים בין גבר יהודי לאישה ערביה ועל סוכני ריגול מסתוריים, על פטריוטים ישראלים הששים אלי קרב צודק, בד בבד עם חיבור קשיח בעובדות היסטוריות מהעבר וממנו. התמונה הכוללת מציגה אכן מציאות קשה ובעייתית, אך מבקשת להציע פתח אפשרי לשינוי. כזה שעל פי הספר מצטייר כעגום, מאיים ומסוכן. אך מאידך, מהווה לכשעצמו פתרון בלתי נמנע ואפשרי אל מול הלופ הקשה שאליו נקלעה מדינת ישראל, אם בשל הססנות מנהיגיה ואם בשל בעייתיות אחרת של עולם מנוכר ושטוף שנאה כלפיה, שבו - "כל דאלים ושקרן גבר״.

כאמור, אלו הם פתרונות ספרותיים כיום, אבל הרומן הזה, בשפתו הריאליסטית בתיאוריו הצבעוניים, ובשיבוץ העובדות, משקף יצירה, בדיונית אומנם, אבל נוגעת באופן בלתי אמצעי, בחיי כולנו, כאן בארץ ובמדינת היהודים היחידה והבלבדית בעולם כולו.

פרופ' בהט: "הרקע לספר זה הוא קיומו של פיצול חברתי דמיוני חמור בקרב היהודים. הממשלה בישראל מתפקדת גרוע, שרים מסוכסכים עם שרים, שרים מסוכסכים עם שופטים, וסיטואציה זו לוחשת על אוזניהם של צעירי השבאב הפלסטינים, שיש לפתוח במלחמה למען עצמאות למדינה הפלסטינית. כדי להשיג מטרה זו הפלסטינים מוכנים לשפוך הרבה דם. חשוב לציין ש-1,357 ערבים ישראלים נרצחו בישראל בידי פלסטינים מאז שנת 2000".

דב בהט, גיאולוג בעל שם עולמי בן 88 מהיישוב עומר, הוא פרופסור אמריטוס לגיאולוגיה ומדעי הסביבה. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדע הטבע וכרקטור באוניברסיטת בן גוריון. בשל עיסוקו במדע שימושי שכלל פיתוח מערכת טכנולוגית עבור רפא"ל - במקביל לעבודתו האקדמית, הוא נחשב לאחד מחלוצי ההי טק הישראלי. תוצאות עבודות המחקר שלו, המאמרים, הפטנטים והספרים שכתב בתחום מהווים אבן דרך עולמית במדע הגיאולוגיה בעולם כולו. ממעקב אחרי פרסומים של מדענים ברחבי העולם מסתבר שמאמרים ועבודות שלו קיבלו חשיפה גבוהה מאוד. יותר מ-1,700 מאמרים מדעיים מכל העולם ציטטו את עבודותיו, כולל לדוגמה מאמר שפורסם על ידי חבר במחלקה למדעי כדור הארץ במכון הפדרלי השוויצרי לטכנולוגיה (‫ETH(.

מלבד המשימות האקדמאיות שבהן עסק פרופסור דב בהט, שכללו הוראה, מחקר מדעי ונהול אקדמאי, הוא ביצע גם עבודות בתחומי המדע השימושי. עבודות אלה היו קשורות בעיקר בייצור מוצרי זכוכית וקרמיקה ובוצעו במפעלים תעשייתיים בנגב. על תרומות אחדות שלו הוא קיבל מכתבי תודה. במכתב שנשלח אליו בשנת 2005 על ידי יו"ר דירקטוריון מרחב סבינועם אביבי הוא הודה לפרופ' בהט על תרומתו הרבה לפתרון בעיות טכנולוגיות שהתגלו באחד מהמוצרים החשובים בחרסה וציין כי "כביטוי להכרתנו בתרומתו של פרופ' בהט החלטנו לסמן את הפורמולוציה החדשה "White Bahat.

במכתב אחר שנשלח לפרופ' בהט בשנת 1977 על ידי אלי אשד ממפעלי צבי ירוחם צוינה תרומתו הרבה של פרופ' בהט במספר נושאים חשובים ובהם: מניעת היווצמרות אבנים בזכוכית, דבר שחסך למפעל כסף רב והתבטא בעלייה ביעילות הייצור של יותר מ-20 אחוז, ייעוצו של פרופם' בהט בנוגע לחומרי גלם ושיטות אנליטיות לבדיקת חומרי הגלם והזכוכית המיוצרת במפעל על בסיס חומרי גלם מקומיים שהם בעלי איכות בינונית, מאמצי המחקר שבוצעו על ידו לשם לימוד והבנת תהליכי השבירה בבקבוקים ועוד.

מאז יציאתו לגמלאות בשנת 2004 צמצם פרופ' דב בהט את פעילותו בתחום מדעי האדמה, ומקדיש את רוב זמנו לכתיבת ספרי פרוזה ושירה בעברית. בין השנים 2022-2008 הוא פרסם יותר מ-20 ספרים בשלושה ז'אנרים שונים: רומנים, סיפורים קצרים ושירים. ספרו הקודם ״דמוקרטיה דואבת" (ארגמן מיטב הוצאה לאור) הוא רומן מרתק, שעוסק בסיטואציה בדיונית אך אפשרית שבה קיים ניסיון של הגדולה בחברות הענק בארצות הברית להשתלט על הכלכלות העולמיות. בספר זה הוא מתאר בלשון חדה מצבים, שאנו עלולים להיקלע אליהם כחברה וכמדינה במידה ולא נהיה זהירים מספיק לגביהם.

בהט מודה כי במשך שנים רבות הוא רוצה לכתוב ספר בנושא זה. "לאחרונה התקיימו דיונים רבים במוסדות הבינלאומיים, שהעלו דרישות להתחיל לחקור את המעשים הגרועים לכאורה שעושה ישראל נגד הפלסטינים בגדה המערבית. ״בעיני לא מצאה חן ההגזמה הקיצונית שבדבריהם, ולכן החלטתי לכתוב את הספר הזה, המציג סיפור דמיוני שבו הפוליטיקה הישראלית פושטת את הרגל ומוליכה למלחמה".

לפי עלילת הספר, המהפכה הפמיניסטית בישראל הצליחה ונשים מתפקדות כראש הממשלה וכשרת החוץ. אבל בישראל הממשלה מתפקדת גרוע, כי קיים פיצול חברתי חמור בקרב היהודים. הוא קיים בין ימין לשמאל -הצלחתה הגדולה של התעמולה הערבית היא בכך שהסיתה את ההתמודדות בין הערבים ליהודים, לקרב קוטבי בין דעותיהם של יהודים ממחנות שונים.

כמו כן, שרים מסוכסכים עם שרים, שרים מסוכסכים עם שופטים, וסיטואציה זו לוחשת על אוזניהם של צעירי השבאב הפלסטינים שיש לפתוח במלחמה למען עצמאות למדינה הפלסטינית. בהט מדגיש כי האמנה הפלסטינית הלאומית עדיין לא בוטלה. היא נגזרת מהקוראן, ומהווה מסמך גזעני במלוא תפארתו, המבטל את זכות הקיום של מדינת ישראל, והיהודים לא נכללים בקבוצות בני האדם הזכאים להגדרה עצמית.

ברומן מסופר על כך שהשבאב הפלסטיני מקים יחידות צבאיות סודיות, אוגר נשק רב ומתכונן למלחמה שתתחיל בדומה למהומות שפרצו במהלך 'מבצע שומר חומות' והתפשט בלוד, בעכו ובערים נוספות. הפעם זה יהיה הרבה יותר חמור, בביטחון מלא שהפלסטינים יכניעו את היהודים.

דב בהט: ״את תחילת המלחמה החדשה אני מכנה: 'מהומות לוד המתחדשות'. בספר 'שקר הנכבה' פורצת המלחמה בעקבות ריפיונה של ממשלת הקואליציה. כתחליף לקואליציה, ההגנה היהודית מנוהלת על ידי הקשישה האגדית מרים, לשעבר לוחמת פלמ"ח שבגיל 15 ליוותה שיירות לירושלים הנצורה. מרים מאחדת כוחות עם בנה ירמיהו לבנון, אלוף במיל'ואים וקצין מצטיין בצה"ל. הוא מנהיג את הצבא ב׳מהומות לוד המתחדשות׳ ומקים יחידה מיוחדת בשם 'הציפור'. ביחידה זו משרתים חיילים מובחרים, חלקם מתנדבים מבין בוגרי סיירת מטכ"ל, ומשולבות בה חיילות קומנדו שנבחרו אישית על ידי ירמיהו. תפקידה של הציפור הוא להכין את אלבום התמונות של לוחמי האויב, שאמור לכלול את שמותיהם, כתובותיהם ותמונותיהם של כל חללי האויב שיעשו שימוש בנשק חם ובמעורבות אלימה נגד יהודים, בתחילת ׳מהומות לוד המתחדשות׳. חומר זה נאסף ויאסף על ידי המודיעין הישראלי מתוך אלבומי הפלסטינים.

בספר מתואר כיצד עקב המידע המודיעיני המדויק הוכרע הקרב לטובת צה"ל תוך זמן קצר, ועיקר המאמץ המלחמתי רוכז בידי הציפור לסידור האלבום. לאחר שנכשלו הפלסטינים בנסיונם להשתלט על ישראל, הם מיהרו להכחיש מעורבות כלשהי שלהם, ואיראן דרשה ישיבה דחופה של מועצת הביטחון של האו"ם. בהמשך מתוארת בספר תוכנית השלמה נוספת ל״הציפור״, שבמסגרתה יועברו מפעילי נשק חם פלסטינים ומשפחותיהם למחנות שיוקמו בדרום לבנון ובדרום סוריה. זאת לאחר שמשפחותיהם יקבלו התרעה לפנות את בתיהן תוך 12 שעות, שלאחריהן יופצצו בתיהן.

גירוש זה נתמך על ידי נשיא ארצות הברית החדש. נשיא זה נעלב מהתבוסות הקודמות של ארצו בוויטנאם ובאפגניסטן, ובעיקר מרציחות האמריקאים שבצע בן לאדן ואנשיו על אדמת ארצות הברית, והחליט שהגיע הזמן לשלם להם כגמולם. הוא הציע שני מיליארד דולר כדי לממן את יישובם בלבנון וסוריה של המשפחות שבניהן מופיעים באלבום הציפור, במחנות שיוקמו על ידי צה״ל. פרויקט זה נתמך גם על ידי האירופאים, בעקבות פיגועי טרור קשים שהפלסטינים ביצעו ומבצעים לאורך שנים ארוכות בשכונות של פריז ובערים אחרות באירופה.

בספר מתואר רומן בין ארנון היהודי, סרן בצנחנים, לבין ג'מילה, בדואית יפיפיה. הסכנה אורבת לג'מילה שביתה אמור להיהרס ומשפחתה תעבור למדינת אויב, מכיוון שאחיה מוסטפא תועד יורה בחייל צה"ל. ארנון מסייע למשפחתה של ג'מילה ומונע את ענישתה, בידיעה ברורה שהוא פועל נגד עקרונות היקרים לליבו, ובכך הוא פוצע את נפשו.

בהט: "מדינות ערב הפסידו בכל המלחמות שהן פתחו נגד ישראל. אבל סיום המלחמות לא היה מוחלט כמו מלחמת העולם השנייה, אלא קומבינה של קומפורמיזות שבעצם הדליקה את מנועי המלחמה הבאה של הערבים נגדנו. כמו שסיומה של מלחמת העולם הראשונה לא היה מוחלט, אלא קומפרומיזה שהדליקה את המנועים של מלחמת העולם השנייה. לאחר שהפלסטינים יפתחו עלינו מלחמה ב׳מהומות לוד המתחדשות׳, צה"ל צריך לדעת כיצד לסיים את המלחמה הזאת. בכל המלחמות הקודמות ניצחה ישראל בסגנון מלחמת העולם הראשונה, שהוא סגנון הסלמנדרה - זוחל בעל חוליות שכל פעם שיורד לו חלק מהגוף כמו יד או רגל, יש גנרציה והאיבר גדל מחדש. כך נלחמים בנו הערבים, בהרגשת רגנרציה תמידית, המעודדת אותם לפתוח נגדנו עוד ועוד במלחמה חדשה".

דב בהט הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא סיים תואר שני בגיאולוגיה ובמינרלוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה. בתום לימודיו עבד במחקר בקבוצת הזכוכית-קרמית בתעשיית קורנינג עבודות זכוכית במדינת ניו-יורק. לאחר שובו לישראל שימש כראש קבוצת המחקר והפיתוח בנושאי זכוכית וקרמיקה, בחברת ישפר"א בתל אביב וכמרצה אורח בבית הספר (החדש) למדע שימושי באוניברסיטה העברית. אחר כך עבד כחוקר בכיר במכון הישראלי לקרמיקה וסילקטים בקרית הטכניון. בשנת 1973 הצטרף לסגל המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הטבע וכרקטור אוניברסיטת בן-גוריון. במקביל לעבודתו האקדמית עסק בהט במדע שימושי: כיועץ לכור תעשיות, תל אביב, כיועץ לתמ"ז תעשיות מיכלי זכוכית בירוחם וכיועץ לתעשיות זכוכית פניציה ועוד.

אחת מתרומותיו הייתה פיתוח עבור רפא"ל: זכוכית מיוחדת ששימשה כיפה המורכבת בראשו של טיל אוויר-אוויר, לשימוש חיל האוויר בשנות ה-70. בכך היה בין חלוצי ההייטק הישראלי. הוא כתב למעלה מ-120 מאמרים מדעיים וטכנולוגיים, המציא פטנטים וכתב שני ספרים מדעיים שבמרכזם תחום המחקר העקרי שלו: שבירת מתיחה של סלעים בשדה ובמעבדה.

את התואר השני שלו על גרניטים באילת עשה בשנת 1963 באוניברסיטה העברית. באותה תקופה הייתה אילת עיירה קטנה ותנאי העבודה היו קשים. ״לא היה לי רכב, ואת הדוגמאות שאספתי בהרי הגרניט, סחבתי בתרמיל על הגב עד לאכסניית הנוער שבה שהיתי", הוא אומר. הוא למד לדוקטורט באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, שם קיבל שתי מלגות שסייעו לו להכין את הטזה על הוולקניזם הקדום במזרח ויקטוריה, שכלל מחקרים מינרלוגיים, פטרולוגיים וגיאו-כימיים על הסלעים בפרובינציה זו.

בהמשך עבר לארצות הברית, שם עבד בחברת הזכוכית קורנינג שבמדינת ניו-יורק. "הידע שצברתי בתחום המינרלוגיה התאים בדיוק לפיתוחים שעשיתי בזכוכית ובזכוכית-הקרמית. כי במינרלוגיה וגם בזכוכית ובקרמיקה אתה מתאים מבנים אטומיים נסיוניים למבנים אטומיים תיאורטיים, שמניבים סגולות חומר שאותן אתה מחפש. אהבתי מאוד לעסוק בהיבטים המדעיים והטכנולוגיים של הזכוכית".

הידע והמחקרים שדב בהט צבר במהלך השנים סייעו לו לפתח בתחילת שנות ה-70 את החלון האופטי של טיל אוויר-אוויר עבור רפא"ל, שפותח עבור חיל האוויר הישראלי. הטיל נועד להישלח ממטוס קרב למקור הפליטה של מטוס האויב, ופגיעת הטיל במטוס האויב מותנית בהתאמה של אורכי הגל המסופקים על ידי הפליטה

לפקודה שמקבל הטיל. ההתאמה נעשית על פי החלון האופטי, למעשה זכוכית בהרכב כימי מסוים שאותה פיתח דב בהט בתקופה של האמברגו של ארצות הברית על אספקת נשק לישראל".

לרכישת הספר "שקר הנכבה" מאת פרופ' דב בהט (בהוצאת ארגמן מיטב):
https://www.e-vrit.co.il/Product/27934/%D7%A9%D7%A7%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%94